יש טקסטים

יש טקסטים שנכתבים בגב זקוף, מול שולחן. הם יוצאים החוצה מהראש, דרך כיווץ גבות ושפתיים. נולדים מתוך מאמץ, ויוצרים משוואה הרמונית. אלו טקסטים שבהם כל מילה קולעת בול במרכזו של לוח המטרה. שבהם לכל מילה יש תפקיד. זהו שטח נטול מניירות או מטאפורות משעשעות. גם אם הם ממש משעשעות.

ויש טקסטים שנכתבים מהבטן. מתוך רפיון איברים, על הספה בסלון או באיזו פינה שקטה ומשונה בבית.

בדומה לטקסט האחרון שכתבתי.

ההיכרות בינינו הייתה מאוד נעימה. שיחה שבה מרבית המילים נאמרות עם העיניים. אתה ממש אחלה, אבל יש לי עומס ולכן לא אכתוב אותך. התחמקתי.

למרות הגישה הנחרצת שנקטתי בה, הוא ידע שלא ארחיק לכת ובמוקדם או במאוחר אמצא את המילים הנכונות להפיץ את המסר הלאה. וכמה שהוא צדק. לאן שלא הלכתי, שם הוא היה. מזכיר לי שהוא זה בעצם אני.

שאני המתאימה ביותר לכתוב על טיפולי פוריות.

וכך היה. התחלתי בכל הכוח והגברתי את הקצב. רצה, מדלגת מעל משוחות, גומעת מרחקים. מזילה דמעה ומחייכת עד שהוא נולד. מגיח לאוויר העולם. מוכן להישלח ללקוחה.